מודל CMYK בהדפסת הזמנות, חשבוניות וכרטיסי ביקור

מודל הצבעים CMYK בניגוד למודל ה-RGB, מבוסס על הפחתת צבעים ולא תיסוף צבעים. המודל עושה שימוש בארבעה צבעי יסוד: סיאן (Cyan), מג'נטה (Magenta), צהוב (Yellow) ושחור (black) אשר שילובם מאפשר להגיע למרבית הצבעים והגוונים בהם העין האנושית מסוגלת להבחין. ה-CMYK הינו המודל המקובל בענף הדפוס כולו ללא קשר לסוג ההדפסה – דיגיטאלית, אופסט, רוטציה וכו'. בענף הדפוס, מודל זה ידוע בכינוי "פרוצס" (Process).

המודל פועל בצורה פשוטה ובה מורחים (צובעים) חלקים ממשטח ההדפסה הלבן (נייר בדר"כ) ולמעשה יוצרים שכבה המפרידה בין המשטח או הנייר והמתבונן. הצבע מסנן את קרני האור המוחזרות מהנייר לעיני המתבונן ובכך מייצר את אפקט הצבע החדש. הסיאן לדוגמא, הינו צבע נגדי לאדום ולמעשה משמש כפילטר לאדום. לפיכך, כמות האדום אותו נראה תלויה בכמות הסיאן הצבועה על הנייר – שכבה עבה יותר של סיאן תוביל לחסימה כוללת יותר של האדום. באופן דומה המג'נטה הינו הצבע ההופכי של הירוק והצהוב הוא ההופכי של הכחול.

בהדפסת פרוצס משתמשים בשיטה הנקראת Halftoning ובה מכונת הדפוס מאפשרת לדפס לשלוט ברמת רוויית הצבע על גבי הנייר. בפועל, העברת הצבע אל הנייר מתבצעת ע"י יצירת נקודות צבע מזעריות המודפסות על גבי משטח ההדפסה. מכונת ההדפסה מאפשר לדפס לשלוט (במידה מסוימת) במידת צפיפות הנקודות, אשר בעיני המתבונן מתרגמת לרמת רווית הצבע על גבי הנייר.

מביני עניין ישאלו מדוע יש בכלל צורך להשתמש בצבע רביעי – שחור – אם ניתן להגיע לקירוב שלו ע"י שילוב שלושת צבעי היסוד האחרים. התשובה לכך פשוטה:

א. שילוב הצבעים האחרים לעולם אינו מגיע לשחור מוחלט. הוא מייצר קירוב של שחור אשר לעיתים עשוי להיראות כחום כהה.

ב. מקובל להשתמש בשחור לכתיבת טקסטים אשר כוללים פיתוחים קטנים (סריפים). לו היה הצבע מבוסס על שילוב צבעי היסוד האחרים, היה זה מקשה על הצגת פיתוחים קטנים שכאלה הדורשים רזולוציית הדפסה גבוה – זוהי הסיבה בגללה רצוי שטקסטים שחורים יצבעו בצבע שחור מלא ולא בקירוב של שחור אליו מגיעים ע"י שילוב הצבעים הנותרים

ג. השימוש בשחור הוא חסכוני יותר – דורש פחות צבע על מנת להגיע לתוצאות טובות